Ta'anith
Daf 4a
משנה: בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת
Traduction
Le 3 Marheshwan, on sollicite la pluie dans la prière; selon R. Gamliel, ce sera le 7, soit 15 jours après la fête des Tentes, pour laisser cette latitude à l’Israélite le plus éloigné, se rendant aux bords de l’Euphrate, de rentrer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בג' במרחשון שואלין את הגשמים ומתחילין לומר ותן טל ומטר בברכת השנים:
רבן גמליאל אומר בשבעה בו. שהוא ברוב השנים ט''ו יום אחר החג:
כדי שיגיע אחרון שבא''י לנהר פרת. שהוא קצה הצפון של א''י ומאותן שעלו לרגל וחוזרין לבתיהם שלא יטרידום הגשמים והלכה כר''ג. וכל זה דוקא בא''י אבל בגולה אין שואלין עד ששים יום לתקופת תשרי וביום ששים מתחילין לשאול הגשמים:
הלכה: מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. אֵי זֶהוּ זְמַנָּהּ שֶׁלְרְבִיעָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בִשְׁלֹשָׁה וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה וְהָאֲפֵילָה בְשִׁבְעָה עָשָׂר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בְּשִׁבְעָה וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה עָשָׂר וְהָאֲפֵילָה בְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בְשִׁבְעָה עָשָׂר וְהַבֵּינוֹנִית בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְהָאֲפֵילָה בִשְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאֵין הַיְּחִידִים מַתְחִילִין לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי. הַכֹּל מוֹדִים בְּשִׁבְעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן כִּימָה לִשְׁקֹעַ. שֶׁבּוֹ יָרַד מַבּוּל לָעוֹלָם. מַה טַעַם. בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּל מַעְייְנוֹת תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. כְּרִבִּי מֵאִיר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף.
Traduction
Le premier avis exprimé dans la Mishna doit émaner de R. Meir, puisqu’il a été enseigné (13)Tossefta ˆ ce, ch. 1.: selon R. Meir, il y a 3 époques de pluie fécondante, la pluie hâtive au 3, la moyenne le 7, et la tardive le 17; selon R. Juda, la hâtive vient le 7, la moyenne au 17, et la tardive le 23. Selon R. Yossé, la hâtive vient le 17, la moyenne le 23, et la tardive le 30. Ce qui prouve l’exactitude de cette dernière date, c’est que les particuliers commencent seulement à jeûner (en cas de défaut de pluie, pour la demander à Dieu), à la néoménie de Kislew (= 31 Marheshwan). R. Aba Maré, frère de R. Yossé, dit: tous reconnaissent que la date du 17 est opportune pour les pluies, car c’est le temps de la planète Kima (Pléiades), moment où les pléiades s’enfoncent; et par suite le déluge survient au monde, comme il est dit (Gn 7, 11): au deuxième mois, le 17, en ce jour éclatèrent toutes les sources de l’immense abîme. R. Aba b. Zemina ou R. Eliézer dit au nom de R. Oshia: on adopte comme règle l’avis de celui qui prescrit de solliciter les pluies dès le 3 Heshwan. Pourquoi ne pas déclarer simplement que l’avis de R. Meir sert de règle? C’est que, selon une version, on intervertit l’avis de R. Meir avec celui de R. Juda – (14)Suit un trs long passage, traduit au (Berakhot 9, 2)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דר''מ דתני. בתוספתא פ''ק איזו היא רביעה ראשונה ר''מ אומר הבכירה בשלשה במרחשון והבינונית וכו' ר''י אומר הבכירה לשבעה והבינונית בשבעה עשר וכו'. וכן הוא בתוספתא:
ר' יוסי אומר וכו' והאפילה בשלשים יום. ובתוספתא גריס והאפילה בר''ח כסליו:
שכן מצינו וכו'. שאז היא האפילה ולפיכך מתחילין היחידים להתענות אם לא ירדו גשמים כדתנינן לקמן ולר' יוסי מר''ח כסליו הוא דמתחיל:
הכל מודים בי''ז שיש בו זמן רביעה. שהוא זמן כוכב כימה לשקוע ביום שבו וכו' כדאמרי' בר''ה:
ולמה לא אמר. הלכה כר''מ משום דאית תניי תני ומחליף דר''מ לר' יהודה ודר' יהודה לר''מ:
בְּעוֹן קוֹמוֹי. אוֹ נִימַר. כָּאן לְהַזְכִּיר כָּאן לַשְּׁאֵלָה. אֲמַר לוֹן. הֲלָכָה מָקוֹם 4a שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חֲנַנְיָה אֲחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נְהִיר אַתְּ כַּד הֲוִינָן קַייָמִין קוֹמֵי חָנוּתֵיהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי זְעוּרָה וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. עָבַר רִבִּי יָסָא וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. וּבְסוֹפָהּ אַתְּ מְצַייֵת לֵיהּ וְאָמַר. לֹא שַׁנְייָא. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲתַא מִן צוֹר וְאָמַר מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. רִבִּי אָחָא דְרַשׁ בַּבֵית מִדְרָשְׁא. רִבִּי יִרְמְיָה דְרַשׁ בִּכְנִישְׁתָּא דְבוּלֵי. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. וְהָא תַנִּינָן. [בִּשְׁלשָׁה] בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. בִּשְׁעַת הַמִּקְדַּשׁ שַׁנֵי.
Traduction
Peut-être cependant, fut-il demandé à R. Yohanan, s’agit-il au commencement de la Mishna de mentionner la pluie dans l’amida (à la deuxième section), et à la fin de la solliciter (9e section)? Cela ne se peut pas, leur répondit R. Yohanan, car il est de règle de solliciter la pluie aussi longtemps qu’on la mentionne, non au delà. R. Yossé dit à R. Hanina, frère de R. Oshia: tu te souviens (11)Cf. ci-aprs, (Megila 3, 8) ( 74b). que lorsque nous nous trouvions devant la boutique de R. Oshia ton oncle, R. Zeira passa; nous l’avons interrogé à ce sujet, et il nous a dit éprouver quelque doute sur l’assimilation des deux faits, de mentionner la pluie et de la solliciter; et la même question ayant été adressée à R. Yassa qui passa, il y répondit de même. Ce n’est qu’après l’avoir poussé à bout et pressé, qu’il finit par s’écrier: n’a-t-on pas enseigné qu’aussi longtemps qu’il y a lieu de mentionner la pluie, on la sollicite. De même R. Hiya b. Aba venant de Tyr, énonça la même règle au nom de R. Yohanan. R. Aha l’énonça dans la salle des études, et R. Jérémie proclama cette même règle dans la synagogue de Boulé. Mais la Mishna ne dit-elle pas (§ 3) que la sollicitation des pluies dans l’amida (9e section) a seulement lieu le 3 Marheshwan (longtemps après la reprise de la mention)? Là c’est différent, répondit R. Tanhoum b. Hiya, c’est pendant l’existence du Temple que cette distinction avait lieu – (12)Suit un passage, traduit au (Sheqalim 6, 2)..
Pnei Moshe non traduit
בעון קומוי. דר' יוחנן או דילמא נימר דכאן ברישא דהמתני' להזכיר הוא דקאמר ר' יודה וכאן בסיפא לשאלה:
אמר לון. ר' יוחנן הלכה מקום שמזכירין שואלין ואם פסק מלהזכיר ודאי אין שואלין:
ואמר עוד אנא היא צריכה לי. עדיין אני מסופק בדבר זה אם יש לחלק בין הזכרה לבין שאלה:
ובסופא. ולבסוף את מציית ליה. לשון לחן ודחק שלחצת אותו לומר לך האמת ואמר לא שנינו הלכה מקום שמזכירין שואלין וכן ר' חייה וכו'. ואמר הכי בהדיא משמיה דר' יוחנן:
בכנישתא דבולי. מקום הנקרא בולי. א''נ בולי לשון חשיבות הוא כמו שנמצא זה בכמה מקומות בש''ס והבהכ''נ שהחשובים נכנסים בו היה:
והא תנינן. במתני' דלקמן בג' במרחשוון שואלין את הגשמים והיכי אמרת במקום שמזכירים שואלין הא בג' במרחשון אין מזכירין:
בשעת המקדש שאני. דהוי עולי רגלים ואין מזכירין ושואלין עד ג' במרחשון שלא יטרדו בחזירתן מחמת הגשמים:
תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים. מַה טַעֲמֵיהּ. לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְקָרֵב הָעוֹמֵר מִמֶּנָּה. מַה טַעֲמֵיהּ. וּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֤ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּֽי֨י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם יוֹרֶה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּֽרִאשֽׁוֹן׃ מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר. בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
לפי שבעולם הזה וכו'. הובא זה לעיל בפ''ו דשקלים בהלכה ב' וע''ש. ומשום דמביא במתני' קרא ויורד לכם גשם וגו' מייתי לה כדדריש מיניה ר' יוסי שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום:
Ta'anith
Daf 4b
כַּמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁיְּדוּחוּ פְנֵי הַקִּרְמִיד. רִבִּי יַנַּיי בֵירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַמְּגוּפָה. וְיֵשׁ מְגוּפָה נִשְׁרִית. אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שְׁרוּייָה. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוֹנָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּלְבַסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. 4b לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי נָחוּם וְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָמַר רִבִּי נָחוּם לְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לִבְרָכָה נֶאֶמְרָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה אָמַרְתָּ לֵיהּ אָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. דְּהוּא נְהִיג בְּשִׁיטַּת רַבֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה. מָנוּ רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי זְעוּרָא. אֲמַר לֵיהּ. [אַף] אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
כמה גשמים ירדו וכו'. גרסינן להא לעיל בברכות פ' הרואה בהלכה ב':
בתחלה כדי רביעה. כלומר בזמן רביעה הראשונה כמו ששנינו לעיל אם ירדו כדי לרבע את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה:
ובסוף. ברביעה שניה:
ושלישית כדי שידיחו פני הקרקע. כצ''ל וכן הוא בברכות. כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הואי:
ובסוף כדי שתשרה המגופה. קס''ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר:
אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאילו היא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים:
ולבסוף אפי' כל שהוא. דקסבר הואיל וירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהוא סגי:
להפסק תענית נאמרה. כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמרו בתחלה וכו' מפסיקין ולא מתענין:
לא מסתברא. אלא דלענין ברכה נאמרה אלו השיעורין והשיב לו הן. וחסר כאן:
ובברכות גרסי' דלר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא''ל ר' חזקיה ולמה אמרת ליה לר' נחום הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב לו דהוא נהוג בשיטת רביה כלומר בשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' נחום ועל זה שאל ר' מנא זמנו רביה וא''ל ר' חזקיה ר' זעירא הוא רבו וא''ל ר' מנא. אם כן הוא הלא אף אנן אמרין לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא אמר דלענין הפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה:
רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקְאֵל אָמַר. הָכֵין הֲוָה יחֶזְקְאֵל אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים. יִתְגַּדַּל יִתְקַדַּשׁ יִתְבָּרַךְ יִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ מַמְנִיעָן זוֹ מִזּוֹ. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי מָ֑יִם יָזוֹקּוּ מָטָ֣ר לְאֵידוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִידָּה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּ֝מַ֗יִם תִּיכֵּן בְּמִידָּה׃ רִבִּי יוֹסֵה בַּר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוּדָן מוּגְדָּלַיָּא. עַד דְּהוּא תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. שְׁמַע קָלֵיהּ אֲמַר. אֶלֶף אֲלָפִים אָנוּ חַייָבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַייָבִים. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן רִבִּי מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
שאת ממניען זו מזו. שאתה מונע טיפה אחת מטיפה אחרת שלא יהו נוגעין זו בזו כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים וגו' והוא לשון מניעה יגרעון כד''א ונגרע מערכך:
וְכַמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא בָהֶם כְּדֵי רְבִיעָה. מְלֹא כְלִי מַחֲזִיק שָׁלֹשׁ טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּתְּחִילָּה טֶפַח. וּבַשְּׁנִייָה טְפָחַיִים. וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תַּנּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֵין לָךְ טֶפַח שֶׁהוּא יוֹרֶד מִלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַעֲלָה טְפָחַיִים כְּנֶגְדּוֹ. וּמַה טַעַם. תְּה֚וֹם אֶל תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִינּוֹרֶיךָ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה וכו'. תוספתא שם:
מלא כלי. אם הם ממלאין כלי המחזיק ג' טפחים:
בתחל'. ברביעה ראשונה:
אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. מַה טַעַם. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ. כִּנְקֵיבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא פוֹתַחַת לִפְנִי הַזָּכָר. וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. זוֹ פִרְייָה וְרִבְייָה. וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אֲנִ֥י יְהֹוָה֭ בְּרָאתִֽיו׃ לְכָךְ בְּרָאתִיו. לְתִיקּוּנוֹ וּלְיִישׁוּבוֹ שֶׁלְעוֹלָם. רִבִּי אָחָא. וְתַנֵּי לָהּ בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה. שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.
Traduction
vide
רִבִּי חֲנִינָה בַּר יַקָּה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּין בּוֹקְעִין בַּצּוּר. אִם כֵּן מַה יַעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. מַה טַעַם. אֲנִ֤י יי נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה. [תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ.]
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Éleazar dit: il résulte du verset (Is 27, 3), que la terre n’absorbe qu’autant d’eau qu’il en faut à son état de sécheresse.
Pnei Moshe non traduit
שורשי תאנים רכים. הן מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור:
א''כ מה יעשו שרשי חרוב ושקמה. שהן עמוקין הרבה בארך ומהיכן הן שותין:
לרגעים אשקנה. לרגע ורגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא:
מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. מסורסת הגי' בכאן. ובברכות גריס להא מקודם א''כ מה ועשו שרשי חרוב וכו'. כלומר לרשב''א דאמר שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. והיינו שפתה מלמעלה בלבד ועלה קאמר א''כ מה יעשו וכו' והוא הגי' נכנה:
חיסומה. מלשון המשנה בפי''ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source